משאיות אשפה הן כלי תברואה הכרחיים להובלת פסולת עירונית מודרנית. מה היה תהליך הפיתוח, החל מעגלות האשפה המוקדמות שנמשכו בעלי חיים ועד למשאיות האשפה החשמליות, האינטליגנטיות ומונעות המידע המלאות של ימינו?
מקורן של משאיות הזבל הוא באירופה בשנות ה-20 וה-30. משאיות האשפה המוקדמות ביותר היו מורכבות מעגלה רתומה לסוס עם קופסה, שנשענה כולה על כוח האדם והחי.
בשנות ה-20 באירופה, עם האימוץ הנרחב של מכוניות, הוחלפו בהדרגה משאיות זבל מסורתיות במשאיות אשפה פתוחות מתקדמות יותר. עם זאת, העיצוב הפתוח אפשר לריחות מסריחים מהאשפה להתפשט בקלות אל הסביבה הסובבת, לא הצליח לשלוט ביעילות באבק ומשך מזיקים כמו חולדות ויתושים.
עם הגברת המודעות הסביבתית וההתקדמות הטכנולוגית, אירופה ראתה את עלייתן של משאיות אשפה מכוסות, אשר כללו מיכל אטום למים ומנגנון הרמה. למרות השיפורים הללו, העמסת האשפה עדיין הייתה עתירת עבודה, ודרשה מאנשים להרים פחים לגובה הכתפיים.
מאוחר יותר, הגרמנים המציאו מושג חדש של משאיות אשפה סיבוביות. משאיות אלו כללו התקן ספירלי הדומה למערבל מלט. מנגנון זה אפשר לפריטים גדולים יותר, כמו טלוויזיות או רהיטים, להימעך ולרכז אותם בקדמת המכולה.
בעקבות כך הומצאה משאית האשפה הדחסת מאחור ב-1938, אשר שילבה את היתרונות של משאיות אשפה חיצוניות מסוג משפך עם צילינדרים הידראוליים כדי להניע את מגש האשפה. עיצוב זה שיפר מאוד את יכולת הדחיסה של המשאית, והגדיל את הקיבולת שלה.
באותה תקופה, עיצוב פופולרי נוסף היה משאית האשפה העמסת צד. הוא כלל יחידת איסוף אשפה גלילית עמידה, שבה אשפה הושלך לפתח בצד המיכל. צילינדר הידראולי או לוח דחיסה דחף את האשפה לכיוון החלק האחורי של המיכל. עם זאת, משאית מסוג זה לא התאימה לטיפול בפריטים גדולים.
באמצע שנות ה-50 המציאה חברת האשפה את משאית האשפה הקדמית, שהייתה המתקדמת ביותר בתקופתה. הוא כלל זרוע מכנית שיכולה להרים או להוריד את המיכל, והפחיתה משמעותית את עבודת הידיים.
זמן פרסום: אוגוסט-06-2024
